פרשת ויצא
"וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (בראשית כח, יא) ופירש רש"י: 'וישכב במקום ההוא – לשון מיעוט באותו מקום שכב אבל יד' שנים ששימש בבית עבר לא שכב בלילה, שהיה עוסק בתורה'.
ויש לתמוה: קורות חייו של יעקב אבינו מלאים במעשים ומאורעות שאירעו לו, שנות עבודתו בבית לבן, נישואיו עם לאה ורחל, הולדת השבטים – כל אלו מתוארים בפרקים ארוכים בתורה הקדושה. אם כך, מדוע לא הזכיר הכתוב את התורה שלמד יעקב – שהיא התשתית והיסוד לכל חייו ובניית ביתו, ומדוע אין זה מוזכר אלא ברמיזה בעלמא? אתמהה!
ויש לבאר: שלמה המלך אומר "וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה" (משלי יא, ב), מעלת החכמה תלויה ביחס ישיר למדד הצניעות. 'צניעות' מורכבת ממדרגות רבות – והגבוהה שבהן: שיעבוד כוחות הגוף והנפש ללימוד התורה הקדושה ללא שייכות למציאות הגשמית.
מדרגה זו מצינו ביעקב אבינו; חז"ל מתארים את לימוד התורה של יעקב במינוח מיוחד – הטמנה, יעקב אבינו היה מוטמן בבית שם ועבר ארבע עשרה שנה (מגילה יז, א), וכן רש"י מצטט להלן (כח, ט) 'ולמדנו מכאן שנטמן בבית עבר יד' שנה', ופירוש הדבר שהיה יעקב עוסק בתורה בדרגה שאינו שייך למציאות החומרית, כדבר הטמון באדמה – שהוא נמצא ואינו נראה, כך יעקב היה טמון בבית שם ועבר. וזוהי מעלת "וְאֶת צְנוּעִים חָכְמָה" שזכה לה יעקב.
על כן לא נכתב הדבר בתורה: הגם שלימוד התורה היה יסוד חייו של יעקב, לא נזכר הדבר כי אם בדרך רמז, ולא במפורש. שאין לכתוב במפורש את הלימוד הייחודי הלזה, תורה שכל מהותה הצנעה והטמנה, שלא תהא סתירה ל'נטמן'.
גם בגמרא במגילה (יז, א) שנזכר שיעקב היה טמון בבית שם ועבר – הגמרא מזכירה זאת בדרך העלמה ורמז; הגמרא מחשבת את שני ישמעאל ויעקב ובמהלך החשבון נותרות ארבע שנה שאינן מפורטות – ואומרת הגמרא שאלו השנים שהיה יעקב טמון בבית שם ועבר. להורות, לימוד התורה של יעקב היה בדרגה מופלאה – 'נטמן', ולכן אין על לימוד זה הדגשה ופירוט.
